רבים מההורים הפונים אלי חוזרים על טענה שכיחה: "הלוואי והייתה לו מוטיבציה".
אז אולי כדאי לעשות מעט סדר בהגדרות .
לכל ילד יש מוטיבציה, גרדנר ומקאינטייר מגדירים אדם בעל מוטיבציה: כאשר רוצה להשיג מטרה מסוימת, משקיע מאמץ לא מבוטל כדי להגיע למטרתו, זו וחוויותיו הקשורות להשגת המטרה גורמות לו להנאה” (1993 MacIntyre&Gardner).
עצם העובדה, שילד מעסיק עצמו בתחום עניין מסוים, שלנו נראה "מיותר", אין הכוונה שזו לא מוטיבציה – נהפוך הוא !!!
אנו שבויים עדיין בתפיסה שמוטיבציה חייבת להיות מוטיבציה פורמלית עם חוברת עבודה, מורה פרטי, רצון להכין שיעורים ( גם בחופש) ולמידה על פי תוכנית מובנית.
לצערנו, לא לכל תלמיד התוכנית המובנית מתאימה, על אחת כמה וכמה, כאשר אינה יוצרת בקרבו גירוי ללמידה .
אומנם, אי עניין בלמידה המסוימת, אין משמעו ויתור על למידה, אלא חיפוש אחר דרך שונה.
לא פעם אנו כהורים מתבוננים בילד הרתום למחשב שעות רבות, לסדרת טלוויזיה או לאימון כושר או פעילות ממריצה כזו ואחרת, ולרוב אנו נוטים לפרש עיסוקיו אלו כחוסר עניין בלמידה באופן כללי.
בשפה הבית ספרית, נוטים לתאר דפוס זה כ”חוסר מוטיבציה”. יש להניח כי גם מוריו יעידו על תכונותיו הטובות אך יפרשו את חולשותיו כחוסר עניין. זווית ראיה אחרת על ההתנהגות הכללית של התלמיד תביא לפרשנות שונה של המושג מוטיבציה. תלמיד העסוק באיור קריקטורות, או משחקי מחשב יכול להיות חדור מוטיבציה ללמידת תחומים אלה. אבקש לטעון כי המוטיבציה ללמידה קיימת אף שכורכת בתוכה תחומי עניין, "אטרקטיביים" יותר בעיניו של הלומד.
מה הפתרון ?
לכל ילד ובוגר, ישנו כוח משיכה לתחום מסוים המעסיק אותו, תחום זה יוגדר על ידי כבסיס המוטיבציה. ככל שנכיר ונקבל את הנעת היחיד בתחומים שמחוץ ללמידה נלמד לכבד את המוטיבציה כערך בפני עצמו. אחת הגננות בהשתלמות אותה העברתי, דיווחה כי ילד בגיל חובה עסוק ונמשך לתחום בלעדי אחד והוא בניית דגמים, תחום זה הוא בסיס המוטיבציה שלו. לטענת הגננת דבר לא מעניין אותו ובמפגשי הלמידה הדידקטיים אינו פנוי להפנמת תכנים חדשים.
אם כן, על הגננת להכיר כי לילד יש עניין והנעה לעשייה חיובית, שלעצמה יחד עם המציאות שאין להתכחש אליה – אי פניות ללמידה חדשה. הכרת הגננת בבסיס עניינו תוכל להוביל להטמעת דרכי למידה ומיומנויות של הקשבה, בניית אותיות, תפיסה סדרתית וספירת דגמים וקוביות .
כלומר את כלל המיומנויות הנדרשות להתחלת למידה בקריאה וחשבון נוכל להטמיע בדרך עקיפה לחלוטין.
פתרון שני-
ניתן לשוחח עם הילד ולשאול אותו באיזו שעה נח לו לשחק עמכם, או עם דמות אחרת בתחום שהוא אוהב. כאשר מעבירים לו את המידע כי באמצעות המשחק נחזור על חלק ממיומנויות הלמידה. דעו לכם – בשבילו זה משחק חוויתי .
פתרון שלישי-
הימנעו מלאמר לילד :"צריך לסיים", "צריך ללמוד" "צריך לעבוד בחוברת" , השתדלו להישאר מנחי למידה ולא מורים בסביבה הביתית.
טיפ נוסף
עליכם כהורים ומורים לשאול את עצמכם , מה היינו רוצים שידע בחודשים הקרובים, רשמו זאת ונסו לבנות לו תוכנית למידה לאותם הנושאים דרך משחק מחשב, אפיית עוגיות, משחק כדור, שירה או כל דבר אחר שהוא אוהב.
דוגמא נוספת לחופש:
, הילדים בבית אוהבים להכין "סליים "?
אם כן , בסיס המוטיבציה: הוא הכנת סליים
העתקת בסיס ההנעה לתחום הקריאה– יש לעודד את הילד לעסוק בקריאה של שמות החומרים בהכנת הסליים וכן ניתן לבנות טקסט של מתכון להכנה זו .
חשבון – ניתן להכין סליים תוך כדי חלוקת החומרים על פי גרם או כמויות אותם יש לחשב על פי סדר פעולות החשבון .
אנגלית– כמובן שאפשר לנהל שיחה על הפעילות החווייתית רק באנגלית.